עורך הווידיאו של Peach, ניצן רוטשילד, מספר על ארבעה קטעים מסרטים שבהם העריכה משחקת תפקיד משמעותי במיוחד ונתנה השראה לקלפים וסרטונים רבים אחריה. כשהעריכה בסרט נעשית בצורה טובה, הצפייה בסרט היא סוחפת ומהנה ובכלל לא שמים לב לעבודת העורך. אבל מתחת לפני השטח יש המון עבודה עד לתוצר הסופי שעושה את ההבדל והופכת את חומר הגלם לסרט שהכל עובד בו ביחד באופן האפקטיבי ביותר.
ניצן רוטשילד (צילום: באדיבות המצולם)
מופת של עריכה: 127 שעות, 2010
“127 שעות” הוא סרט ביוגרפי שתשעים אחוז ממנו מתרחש בלוקיישן אחד. הגיבור, מטפס הרים, נתקע כשהיד שלו לכודה מתחת לסלע. המצלמה נמצאת אתו שם, במשך חמישה ימים שלמים. העריכה משחקת תפקיד מרכזי ומייצרת עניין בסיטואציה שעל פניו נשמעת משעממת, באמצעות שילובים של טסטימוניאלס (עדויות) למצלמה, לצד קאטים מטאפוריים עם ויזואליות יפות. החיבור בין הסיטואציה הקשה במרחב מצומצם ומוגבל – איש תקוע עם יד מתחת לסלע ופתאום שוטים של פיוט, מייצר רגש בלב של הצופה. הסיקוונס הכי משמעותי בסרט זה הרגע שבו הוא מנסר לעצמו את היד בשביל להשתחרר.
לינק לסצינה
העריכה גורמת לצופה להרגיש את הכאב שבפעולה ולהזדהות עם הגיבור. זה מתחיל בקטע פיוטי ויפה ותופס אותך לא מוכן. ואז ממשיך למוזיקה מאוד אינטנסיבית, שבירה לג’אמפ קאטים – קפיצות תזזיתיות, מקצב איטי למהיר, קאטים מורגשים על השבירות והחיתוכים של היד. ואז יש רגיעה בקצב, נותנים רגע להסדיר נשימה ואז נכנס שוב הדיסטורשן ותנועת מצלמה רועדת. אחת המיומנויות שנדרשות מעורך בסצינה היא האיזון – כמה אתה מראה מהאקט וכמה אתה משאיר לדמיון הצופה. זו דוגמה מעולה לדרך שבה עריכה יכולה להעביר תחושות פיזיות לצופה.
פורץ דרך: חוקי המשיכה, 2002
סרט עם קטע מגניב ופורץ דרך בקולנוע, שנתן השראה להמון יצירות שבאו אחר כך, כולל דברים שעושים פה ב-Peach. בסרט הגיבור מספר על טיול בחו”ל בקצב מאוד מהיר בלי פאוזות בכלל. רואים שוטים מאוד קצרים והילוכים מהירים, קאטים מהירים ודיבור בלי הפסקה בשטף, המון דמויות, לוקיישנים ומוזיקה מונוטונית שהולכת ומתגברת. ארבע דקות שמכניסות את הצופה להלך רוח של דברים שקורים בטיול: סמים, בילויים, ואחרי הסיקוונס אתה מרגיש שחווית אתו את כל הטירוף הזה. הסרט הזה היווה השראה לסרטוני “בקיצור” כדוגמת הסרט של רועי כפרי “עמדתי בצפירה”.
בניית מתח: היו זמנים במערב, 1968
סצינת הפתיחה של הסרט מתרחשת בתחנת רכבת מנומנמת. ברקע נשמע צליל השבשבת שנותן קצב כמו מטרונום, ושוטים מאוד ארוכים ופתוחים שלכאורה שום דבר לא קורה בהם, שרואים בהם שלושה אנשים (בהמשך מתגלה שהם אקדוחנים) שנמצאים במקומות שונים בתחנת הרכבת. למשל איש שמנסה לגרש זבוב, שוטים של נוף מדברי – אימג’ים פשוטים אבל מהפנטים. שום דבר לא קורה אבל אתה מרגיש את המתח דווקא בגלל החזרתיות של הסאונד, שנותן תחושה שמשהו הולך לקרות. הסרט לא מפחד לקחת את הזמן – ההיפך מעריכה מודרנית. יש בשבע הדקות של הסצינה כמות מינימלית של קאטים, מה שנחשב מועט מאוד בסטנדרטים של העריכה העכשווית המהירה. זה מכניס את הסרט והצופה לקצב מנומנם ומונוטוני ופתאום בום – חיתוך לשוט שכל כך שונה ממה שראינו עד עכשו. הרכבת מגיעה, הסאונד משתנה ומבשר את ההגעה של הגיבור, זר מסתורי שיורד מהרכבת. השוט הזה הוא גם רפרנס לסרט הראשון שצולם אי פעם בקולנוע של רכבת שמגיעה לתחנה וכולם ברחו מהקולנוע כי חשבו שיידרסו על ידי רכבת. זו דוגמה מעולה לאופן שבו אפשר לבנות מתח בעזרת הסאונד.
טכניקות פופולריות: המסור, 2004
סרט אימה שמדגים טכניקות שהפכו לחלק בלתי נפרד מעריכה מודרנית ונתמקד בו בסצינה מכוננת.
לינק לסצינה
במרכז הסצינה נמצאת קורבן שמשחזרת את הטראומה שלה בפני חוקרי משטרה. מראים איך היא התעוררה בדיסאוריינטציה מוחלטת והעריכה המיומנת מכניסה את הצופה להיסטריה שלה. היא לכודה במלכודת, יש לה רק כמה דקות לברוח, השעון כל הזמן מתקתק. יש בסצינה פאסטים – שוט בקצב רגיל ופתאום תנועת מצלמה מהירה החוצה שהולכת ומתגברת, ואז מאטה ושוב מאיצה. המצלמה מסתובבת סביבה יותר ויותר מהר, יש הילוך כל כך מהיר שהצופה לא קולט מה בדיוק קורה אבל נהיה קשה לנשום. פתאום יש תנועת מצלמה איטית, כדי לייצר תחושת רגיעה. המשחק בין הילוך מהיר ורגיל הוא טכניקה נפוצה כיום שרואים בסרטונים רבים.
ואז, נכנס אלמנט חדש – הטלוויזיה נדלקת והיא יוצאת מההיסטריה ומקשיבה רגע ואז חוזרים לבנות מתח, זומים איטיים, סאונד של טיפות מים. יש צליל של תקתוק שעון ומשם זה שוטים של תנועת מצלמה היסטרית בהילוך מהיר. ואז שוברים לראיון של הבלשים אתה אחרי שהכל הסתיים – זה מוציא את הצופה בשיא המתח מהסיטואציה והוא חווה את התסכול שהחוקרים מרגישים כשהיא מספרת ונעצרת באמצע. ואז, כשהכל נגמר והיא הצליחה להסיר את המלכודת יש הילוך איטי, הסאונד נעלם ורק הבכי שלה נשמע ברקע ורואים אותה בסלואו מושן. השימוש בטכניקות האלה נפוץ מאוד וגם ב-Peach, הסאונד של תקתוק השעון כדי לייצר לחץ, או שימוש בסופרפאסט.
