“הכל אפשרי בעבודת הפוסט”

עמליה הוכמן, מנהלת הפוסט ב-Peach, מסבירה מה זה הפקת פוסט ומה הסוד לתהליך מושלם

לפני שהתחלתי את תפקידי ב-Peach, חיפשתי חומרים לקרוא על הפקת פוסט. רציתי ללמוד את כל התיאוריה הרלוונטית, כדי להגיע כמה שיותר מוכנה לתפקיד. הופתעתי לגלות שדווקא כאן בישראל, שמצטיינת בהפקות חדשניות וידועה בבתי ההפקה האיכותיים שלה, קשה למצוא חומרים מקצועיים שמסבירים מה זו הפקת פוסט ואיך לצלוח אותה. לציון חצי שנה בעבודה, החלטתי להעלות על הכתב את מה שלמדתי בנושא – מה זה בכלל הפקת פוסט?

הפקת פוסט (פוסט פרודקשן) היא חלק בלתי נפרד מכל תהליך הפקה, ויכולה להתרחש בשתי דרכים עיקריות:

1. השלב השלישי (והאחרון) של ההפקה – כלומר, כל מה שקורה מרגע שמכבים את המצלמה. כל התהליך שצריך לקרות עד שיש סרט גמור ומוכן לעלייה לאוויר.

2. הפקה בפני עצמה – בחלק מן המקרים הפקת פוסט היא כל התהליך כולו, למשל בהפקות ללא צילומים כמו הפקה המתבססת על צילומי ארכיון או תשדיר לרדיו שדורש בעיקר קריינות ועריכת סאונד.

דוגמאות רלבנטיות להפקת פוסט דומיננטית אפשר למצוא למשל בקליפ ‘באסה סבבה’ של נטע ברזילי שמשלב מידול בתלת מימד, הקליפים משולבי האנימציה של אנה זק, השקת הקולקצייה של נועה קירל ל’טרמינל X’, הקליפ של ‘בום’ שבו הפוסט משחק תפקיד חשוב בצבעוניות ובגרעיניות, ועוד.

השלבים העיקריים בהפקת פוסט

1. דגימות ועריכת ראף קאט: עריכת ראשונית של חומרי הגלם במהלכה העורכים בודקים: האם החומר שצולם רלבנטי ותואם את המסר? מה מתוכו שמיש ומה לא?

2. עריכת האופליין: השלב המהותי בו בונים את השלד של הסרט, מעמידים תוכן, תמונה וסאונד. מכאן ואילך שותפים לתהליך גם במאי, איש קריאייטיב וניהול לקוח, שישמרו על נאמנות לבריף ומענה לצרכי הלקוחות. לרוב נניח כבר בשלב זה סימונים של אפקטים וכותרות כדי להבין איך הם ייראו על הסרט ובאיזה אופן ישפיעו על הרצף שלו (לדוגמה – האם צריך להאריך קטע מסוים כדי שהצופה יספיק לקרוא כותרת?) חשוב כבר בשלב זה לקחת בחשבון את הרכש המוזיקלי וזכויות היוצרים כדי להימנע מתקלות בשלב מתקדם. למוזיקה יש רישיונות לשימושים שונים פר פלטפורמה ופר כמות צפיות. כך, רישיון לדיגיטל אינו זהה לרישיון לטלוויזיה ורישיון למאות צופים אינו שקול לרישיון למיליוני צופים.

3. עריכת אונליין: אחרי שהתוכן אושר, מבצעים את העיבוד והגימור הסופי של הסרט שיכולים לכלול אנימציה, תלת מימד, פילטרים, תיקוני צבע ועוד. בשלב זה למשל ניתן להבליט צבעים שרוצים שיראו – לוודא שהאחו ירוק וחיוני – או לחלופין לייצר אחידות של צבעוניות בסרט המרכיב חומרי ארכיון רבים כדי לייצר צפייה חלקה.

4. עיצוב גרפי: לעיתים אנחנו נדרשים לייצר שפה גרפית מיוחדת לסרטון, שתבוא לידי ביטוי בסגיר, בפתיח, כותרות עם שמות ותפקידים, בועות דיבור וכדומה. כדאי להתחיל עם העיצוב הגרפי כבר בתחילת התהליך, עוד בשלב הפרה-פרודקשן, משום שהוא יכול להשפיע על האופן שבו מצלמים.

5.עריכת סאונד: כעת מוסיפים אפקטים קוליים, מקליטים מחדש דברים שלא הוקלטו כמו שצריך (אם למשל המרואיין בסרט דוקומנטרי מלמל או בדיוק עברה משאית רועשת) ומאזנים את כל מה שהצופים ישמעו בסרט (קריינות, מוזיקה, דיבור, אפקטים) לרמה אחידה.

6. כתוביות תרגום: באמצעות כתוביות מנגישים את התוצר לכל צופה. לעיתים על מנת לעמוד בכללי הנגישות, ולעיתים בשביל להגיע לקהלים נוספים שאינם דוברי השפה המדוברת בסרט.

7. הכנה לעלייה לאוויר: כל פלטפורמה דורשת נתונים טכניים אחרים. קובץ שמתאים לשידור בטלוויזיה צריך להיות באיכות גבוהה, ואילו קובץ שעולה באינסטגרם צריך להיות באיכות נמוכה ביחס אליו. חשוב לשים לב שפועלים לפי הוראות הסגירה כדי לוודא שממקסמים את איכות התוצר. אם נשלח קובץ לא מתאים, אנחנו מסתכנים מחד באיכות נמוכה, או מאידך בכישלון בעלייה לאוויר.

טיפים לתהליך פוסט מושלם

1. דיוק ותכנון. חשוב להבין לפרטי פרטים מה אנחנו הולכים לייצר ולראות. לוודא שהבנו את הקריאייטיב, המסר והבריף כדי שאנשי הביצוע ידייקו בעבודתם. כמה שנרבה לתכנן מראש כך ייטב. ועדיין, חשוב לקחת בחשבון שתמיד יהיו בלת”מים. הפקה אף פעם לא מתרחשת בדיוק כמו בתכנון, בייחוד כשמדובר בהפקה דוקומנטרית. לכן קריטי שכל הצוות יהיה בתקשורת טובה, כדי לעבוד בצורה מדויקת ולתת מענה בזמן אמת.

2. שקיפות. פוסט הוא תהליך שמתרחש בשני צירים עיקריים: זמן ותקציב. חובה לתקשר לשותפים את המשמעויות בשני הצירים האלה, איפה עומדים בכל שלב נתון מבחינה תקציבית ומבחינת גאנט הפוסט. השקיפות כאן אינה רק פנימית: אם הלקוח לא אהב דבר מה חשוב לתקשר את זה ולרדת לסוף דעתו, כדי להגיע לתוצאה הרצויה מבחינתו בהקדם וביעילות.

3. שיתוף הלקוח. לא מדובר ב”שגר ושכח”. לקוח צריך להיות חלק מכל תהליך הפוסט. אחד הקווים המנחים בפוסט הוא שברגע שהתקדמת שלב, קשה לחזור אחורה. אם קיבלנו הערה נוספת על האופליין אחרי שהתקדמנו לשלב האונליין – התיקון יהיה יקר יותר וארוך יותר מאשר אם היה מבוצע באופליין. שיתוף הלקוחות בתהליך חשוב גם כשצצות בעיות, כך הם יכולים להכריע מה חשוב יותר או פחות בסרט (האם להתעכב לטובת תיקון שביקשו), או לסייע באמצעות משאבים שנמצאים רק בידיהם (תמונות סטילס מיוחדות, חומרי ארכיון, וכן הלאה).

4. הכול אפשרי בעבודת פוסט. קודם כל תגידו כן. הרבה פעמים, אנשים אומרים לנו “תעשו קסם” או “וואו מה הקסם הזה”. יש משהו כובש בלראות חומר גלם יוצא מתהליך הפוסט, ומתגלה כמציאות שנראתה בהתחלה בלתי אפשרית. בשביל לעשות את הבלתי אפשרי, הגורמים המכריעים הם זמן, תקציב ואנשים מוכשרים. אפשר לבנות בניין בתלת ממד, ליצור סביבה של VR, להמציא גלקסיות חדשות ועוד. אפשר לעשות (כמעט) הכול. זהו גם אחד הקווים המנחים בגישה של Peach בעבודה על פרויקט; אפשר לעשות הכול, עכשיו בואו נבדוק מה נדרש לשם כך.

5. לדמיין. הדרך הטובה ביותר להצליח בפרויקט, היא לשבת ולדמיין את ההפקה. כשאני ניגשת להפקה, אני מנסה לדמיין אותה בראשי ולהבין איפה הולכים להיות האתגרים. כשמדמיינים לידר עושה משימה על סט בהפקה לדוגמה, אפשר לעלות על חוסרים ולהביא פתרונות. כיצד הוא מקבל את המשימה? הוא יכול למצוא פתק, לדבר עם הבמאי, ואולי הצופים ישמעו קריין או יקראו כותרת עם המשימה? כשנצלם בחיק הטבע בקיץ, האם הלוקיישן יהיה מספיק ירוק? האם הוא יהיה נקי? האם מזג האוויר יהיה שמשי? השימוש בדמיון מאפשר לעלות על בעיות פוטנציאליות ולהערך בהתאם.